מזאוי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף.

עסקינן בתביעה נזיקית שהגישה התובעת (להלן: "המשיבה") נגד המבקשת ונגד כלל חברה לביטוח בע"מ.

במסגרת כתב התביעה טוענת המשיבה, כי היא עובדת שכירה בכוח העזר בבית החולים הצרפתי בנצרת. לטענתה, במהלך עבודתה נפלה עליה עריסת תינוק וכתוצאה מכך נפגעה בכף יד ימין, הבוהן שלה נשברה והיא נזקקה לניתוח. לטענתה, היא איבדה את מלוא כושר עבודתה מיום 26.11.11 ועד ליום 29.2.12. עוד טוענת, כי היא הגישה תביעה לקביעת קצבת דרגת נכות בגין תאונה מעבודה וכי נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור 10% ולכן היא זכאית לפיצוי בהתאם לפוליסות.

בנוגע למבקשת טענה המשיבה, כי במועדים הרלוונטיים היא ביטחה אותה בביטוח הגנה עצמית והובטח לה, כי מגיע לה פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין נכות מעבודה. לטענתה, לאחר התאונה ובטרם נקבעה לה נכות צמיתה היא תבעה את המבקשת בכדי לקבל פיצוי בסך 20,000 ₪ בשל שברים וכוויות שנגרמו לה בתאונה. לטענת המשיבה, לאחר שהגישה תביעה נגד המבקשת הגיעו הצדדים להסכם פשרה לסיום התובענה תמורת 5,000 ₪. והצדדים חתמו על הסכם לפיו לא יהיו להם תביעות אחד נגד השני בגין מקרה הביטוח נשוא התובענה. לטענתה, היא לא ויתרה על זכיותיה העתידיות. עוד היא טוענת, כי בהמשך היא שלחה דרישה לפיצויים בגין נכותה הצמיתה ודרישתה נדחתה, ביו היתר, לאור הסכם הפשרה לפיו ויתרה על זכותה לתבוע. המשיבה עותרת שבית המשפט יחייב את המבקשת לשלם לה את הפיצוי לו היא זכאית בגין נכותה הצמיתה.

המבקשת טוענת, כי יש להורות על דחיית התביעה על הסף בשל השתק פלוגתא ו/או מניעות לאור קיומו של שטר פיטורין והסכם מוחלט עליו חתמה המשיבה ביום 13.8.12. לטענתה, האינטרס העומד ביסוד החתמת מבוטח על כתב קבלה ושחרור נעוץ בעקרונות הסופיות והוודאות כך שיהיה בידי המבטחת לכלכל את צעדיה העסקיים. לטענתה, משנכרת הסכם פשרה וקוים הרי שמוצו זכויות הצדדים ובית המשפט לא יאות לפתוח את ההסכם לתביעה מחודשת אלא במקרים נדירים כאשר נשמטה הקרקע העובדתית אשר עמדה בבסיס ההסכם.

המבקשת ציינה, כי במסגרת שטר הפיטורין אישרה המשיבה, כי עם ביצוע התשלום אין ולא יהיו לה טענות ו/או תביעות ו/או דרישות בנוגע לאירוע מיום 26.11.11. המבקשת טוענת, כי על אף האמור המשיבה הגישה את התביעה בה עסקינן וכי היא לא מתמודדת עם טענות המבקשת. עוד היא טוענת, כי בכתב התביעה טענה המשיבה, כי עילת התביעה התגבשה רק לאחר חתימתה על שטר הפיטורין. לטענתה, נכותה הנטענת של המשיבה לא התגבשה ביום קביעת הנכות בביטוח לאומי אלא ביום קרות התאונה הנטענת שכן מקרה הביטוח הוא אירוע התאונה ולא מועד קביעת שיעור אחוזי הנכות.

לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה. לטענתה, יש לאזן בין האינטרס של נתבע לקיומו של גבול ברור לחשיפתו לתביעות ומניעת הליכי סרק לבין האינטרס של התובע, כי יהיה לו יומו בבית המשפט. כן ציינה, כי יש לתת סעד של סילוק על הסף במקרים יוצאי דופן בלבד אשר המקרה בו עסקינן אינו נכנס בגדרם וכי זכות הגישה לערכאות המשפטיות היא זכות יסוד.

המשיבה טוענת, כי יש להורות על סילוק הבקשה מאחר ולא צורף אליה תצהיר אימות עובדות. עוד טוענת, כי תחילה היא הגישה נגד המבקשת תביעה לפיצוי בגין השבר אשר נגרם לה והצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לפיצוי בגין השבר. לטענתה, בהתאם לפוליסה הגיע לה פיצוי בגין נכות ומאחר ומדובר היה בתאונת עבודה היא הגישה תביעה לקביעת דרגת נכות בגין תאונה מעבודה ורק ביום 1.3.13 נקבעה נכותה הצמיתה על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל. לטענת המשיבה, עילת תביעתה התגבשה רק ביום 1.3.13 בעוד שהסכם הפשרה הוגש ביום 21.5.12, משכך, הסכם הפשרה אשר התגבש בטרם נולדה עילת התביעה היה ברור מאוד והוא נוסח ונכרת לפי נסיבות כתב התביעה הראשון.

עוד טוענת המשיבה, כי מדובר בשתי תביעות שונות ושתי עילות תביעה שונות. לטענתה, יש לבחון את טענת המבקשת לפיה היא ויתרה על תביעותיה העתידיות בעת שחתמה על הסכם הפשרה במסגרת הליך הוכחות ולא במסגרת הבקשה בה עסקינו אשר כאמור לא נתמכה בתצהיר. המשיבה טוענת, כי יש לבחון את נסיבות החתימה על כתב הוויתור בכדי לאפשר לה להוכיח מה הייתה כוונת הצדדים וכי יש לאפשר לה לתבוע את יתרת נזקיה.

בנוסף טוענת המשיבה, כי אם תתקבל טענת המבקשת עלול להיווצר מצב לפיו המבקשת תמשיך לגבות פרמיה אולם לא תשלם לה פיצוי בגין כל אירוע ביטוחי בטענה שהיא וויתרה על הזכות לתבוע אותה בעתיד.

דיון ומסקנות

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם לאור חתימתה על כתב הוויתור מנועה המשיבה מלהגיש את התביעה בה עסקינן, אם לאו.

בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר שקילת מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל, מהנימוקים שיפורטו.

אפתח ואציין, כי אינני מקבלת טענת המשיבה לפיה יש לדחות את הבקשה מהטעם שלא צורף לה תצהיר. תקנות סדר הדין האזרחי קובעות, כי יש לצרף לבקשה תצהיר לשם תמיכה בטענות העובדתיות הנטענות בה. במסגרת הבקשה שלפניי נטענו טענות עובדתיות ואין מחלוקות, כי לא צורף לבקשה תצהיר לשם תמיכה בטענות העובדתיות המפורטות בה. אלא שהטענות העובדתיות אשר נטענו במסגרת הבקשה אינן שנויות במחלוקת. הצדדים אינם חלוקים ביניהם באשר לשאלה, האם המשיבה חתמה על כתב הוויתור ומה נוסחו. בעניין זה אציין, כי כתב הוויתור הוגש לבית המשפט בהליך אשר במסגרתו נכרת וניתן לו תוקף של פסק דין. המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים איננה באשר לעובדות אליהן התייחסה המבקשת בבקשתה אלא באשר להשלכות של חתימתה של המשיבה על כתב הוויתור. בנסיבות האמורות, אינני מקבלת את הטענה לפיה יש לדחות את הבקשה על הסף מהטעם שלא צורף לה תצהיר התומך בעובדות הנטענות בה.

במסגרת תגובתה התייחסה המשיבה ארוכות לטענה, כי זכות הגישה לערכאות המשפטיות היא זכות יסוד. ברי, כי אין מחלוקת באשר לחשיבות הזכות האמורה ועל כך, כי צד זכאי כי יהיה לו יומו בבית המשפט. הסעד של סילוק תובענה על הסף הינו סעד דרסטי ושומה על בתי המשפט לנהוג בזהירות יתרה בהפעלת סעד זה. סילוק תובענה על הסף הינו בגדר אמצעי הננקט בלית ברירה. די בקיומה של אפשרות, אף קלושה, כי לאור העובדות המהוות את עילת התביעה יהיה התובע זכאי לסעד המבוקש על ידו בכדי שלא להורות על סילוק התובענה. עם זאת, אל מול זכותו של צד, כי יהיה לו יומו בבית המשפט עומדים אינטרסים נוספים וביניהם זכותו של הצד שכנגד שלא להיות חשוף לתביעות חוזרות ונשנות והאינטרס הציבורי למניעת תביעות סרק ולכך שבית המשפט לא יכלה זמנו בדיון בתביעות כאמור. כמו כן, קיים האינטרס של חיזוקם ועידודם של הסכמי פשרה. אוסיף ואומר, כי היה למבקשת יומה בבית המשפט וכי במסגרת הליך קודם היא בחרה להגביל, בעצמה, את גישתה לבית המשפט ועל כך אין לה להלין אלא על עצמה.

לכתב ההגנה שהגישה המבקשת צורף מסמך שכותרתו "כתב הסכם, קבלה ופיטורין סופי ומלא" (להלן: "כתב הוויתור"), אשר קיבל תוקף של פסק דין בהליך קודם שניהלה המשיבה כנגד המבקשת. אין מחלוקת שהמשיבה חתמה על המסמך האמור. המחלוקת הינה בשאלה האם יש בחתימתה של המשיבה על כתב הוויתור כדי למנוע ממנה להגיש את התביעה בה עסקינן אם לאו.

כתב הוויתור הינו הסכם לכל דבר ועניין. בעת שבית המשפט מפרש הסכם עליו לעמוד על אומד דעת הצדדים לחוזה. נקודת המוצא היא לשון ההסכם. בנוסף, נעזר בית המשפט המפרש את ההסכם בנסיבות החיצונית אשר בידן לסייע בקביעת כוונותיהם של הצדדים להסכם והמטרות אשר הם ביקשו להגשים.

במקרה בו עסקינן במסגרת כתב הוויתור הוגדר מקרה הביטוח כ"תאונה אשר אירעה למשיבה ביום 26.11.11". בסעיף 1 להסכם צוין, כי המבקשת תשלם למשיבה סך של 5,000 ₪ וכי הסכום האמור מהווה פיצוי מלא בגין הנזקים אשר נגרמו למשיבה בגין מקרה הביטוח. בסעיף 2 צוין, כי התשלום יועבר לידי המשיבה כנגד כיסוי גמור, סופי ומלא של כל תביעותיה ודרישותיה ללא יוצא מהכלל ביחס לכל הקשור ו/או הנוגע לתביעה או למקרה הביטוח. עוד צוין, כי המשיבה מצהירה שעם קבלת התשלום האמור אין לה ולא יהיו לה טענות, תביעות או דרישות כלשהן כלפי המבקשת בכל הקשור והנוגע במישרין ו/או בעקיפין עם התביעה ו/או מקרה הביטוח לרבות בגין תוצאות ו/או השלכות מקרה הביטוח ולרבות כל החמרת מצב הקשורה במישרין ו/או בעקיפין למקרה הביטוח.